בדיקת שקיפות עורפית (Nuchal Translucency)

תשובה: הצילומים שעברת נועדו לשלול פגיעה משמעותית במבנה הגרמי של עמוד השדרה. לא ניתן לשלול בוודאות את כל הפגיעות ברצועות ובמבנים בצוואר ובאזור העורף, ולמען האמת, לא נראה שיש תועלת באבחנה מדויקת כזו. לרוב, הטיפול בכאבים המופיעים לאחר תנועה חדה או סיבוב מתבסס על ההנחה שנגרם נזק לרצועה או לשריר כלשהם. טיפול פשוט פותר את הבעיה ברוב המקרים. מנוחה, נוגדי כאבים ודלקת, פיזיותרפיה, דיקור ושיאצו מקובלים כולם בטיפול בכאבים מהסוג הזה. אם לא חלה הטבה תוך כשבוע עד שבועיים, או אם מופיעות בעיות חדשות, הייתי ממליץ שתפנה לרופא המשפחה לבירור. בהצלחה, ד"ר רונן בלכר - אינפומד

תשובה: את בהחלט שואלת את "שאלת מיליון הדולר", בה מתחבטות מרבית הנשים בהריון שאין להן התוויה חד-משמעית לביצוע הבדיקה. על פי המלצות משרד הבריאות, כל אישה מעל גיל 35 צריכה לעבור את הבדיקה, ולכן גם רוב קופות החולים מממנות לפחות חלק מעלות הבדיקה בגיל זה. מובן שההחלטה, בסופו של דבר, היא שלך: עליך לשקול את היתרונות שמספקת הבדיקה לעומת היתרונות שבוויתור על הבדיקה, ולהביא בחשבון את הסיכון הכרוך בביצוע הבדיקה. על פי הספרות - שיעור ההפלות בעקבות הבדיקה הוא בערך כ-1:200. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד

תשובה: "כדור גולף" כממצא בסקירת מערכות סונוגרפית מצביע על הדיות מוגברת והסתיידות של הרצועות המחזיקות את עלי המסתם של לב העובר. אין דיעה חד-משמעית, אך מקובל להניח שממצא זה אינו מרמז על פגם מבני או תפקודי של הלב, ושאם הוא הממצא היחיד בלב העובר, אם הבדיקות הגנטיות תקינות, ואם גיל האם נמוך מ-35, אין בכך סיכון מוגבר, ואין לממצא משמעות קלינית. אמליץ להיות במעקב אצל הרופא המטפל. NB 0.2 קשור לשיטה בה נעשתה הבדיקה. בברכה והריון קל, ד"ר קרן גלרון - אינפומד

תשובה: בדיקת חלבון עוברי, או בדיקת התבחין המשולש, היא בדיקת סקר שנועדה לתת מושג סטטיסטי לגבי הסיכון להתפתחות מומים במערכת העצבים ותסמונת דאון אצל העובר. קודם כל ארגיע אותך - את יכולה לראות שהתוצאות לפי השקלול של הגיל והבדיקות השתפרו, כלומר תוצאות הבדיקות טובות, וביחס לגילך, אף מורידות את הסיכון לתסמונת דאון. תוצאות החלבון העוברי AFP אמורות לנוע בין 0.5 לבין 2.5, אך ישנם שינויים בערכי הנורמה בין המעבדות. נכון שככל שהערך קטן עולה הסיכון לתסמונת דאון, אך על פי הנתונים שאת מוסרת, ערכי הנורמה במעבדה בה ביצעת את הבדיקות עומדים על 0.2 עד 2.0, ועל כן הערך אינו נמוך. לא נראה לי שמדובר בטעות. כפי שהסברתי, ערכי הנורמה פשוט עשויים להשתנות בין המעבדות השונות. אם אכן הכל תקין, התוצאות שקיבלת אינן מדאיגות, אך חשוב לזכור שמדובר בבדיקות סקר, ושהתוצאות הן סטטיסטיות בלבד. בתקווה להמשך הריון בריא ותקין! ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד

תשובה: בדיקת שקיפות עורפית בודקת את כמות הנוזל המצטבר מתחת לעורפו של העובר. נמצא כי יש קשר בין כמות זו לבין תסמונות ומומים שונים. זו בדיקת סקר בלבד, שנותנת תוצאה סטטיסטית לגבי הסיכון למומים. נהוג להתייחס לשקיפות עורפית של עד 3 מ"מ כ"תקינה". כאשר התוצאה גבוהה מכך, מומלץ בהחלט לבצע בדיקה אמינה יותר כמו בדיקת סיסי שליה), וכן לעקוב אחר לב העובר על ידי בדיקת אקו לב של העובר. לא ציינת באיזה שלב של ההריון התבצעה הסקירה המוקדמת, ולכן קשה להתייחס לכמות. בכל אופן, כפי שהסברתי, תוצאת השקיפות שהתקבלה מחייבת המשך בירור ומעקב. אני ממליצה גם לפנות לגנטיקאי/ת לייעוץ. העובדה שהתוצאות שהתקבלו בבדיקת סיסי שליה תקינות, מרגיעה ומעודדת. מידע נוסף על הבדיקה, תוצאותיה ומשמעותן תוכלי למצוא כאן: http://www.infomed.co.il/medTest1.asp?tID=214

תשובה: ממליצים לבצע בדיקת מי שפיר היא כאשר ישנו יחס קטן מ- 1:380. על פי המלצה זו ניתן המימון של קופת חולים לבדיקה. ישנם שינויים קלים ברף בין קופה לקופה (ישנן קופות שממנות את הבדיקה מיחס של 1:500). מכיוון שאת צעירה והיחס שנמצא אצלך אינו גבוה, אני ממליצה לך לפנות לייעוץ גנטי על מנת לקבל החלטה אם לעשות בדיקה או לא. את יכולה להתייעץ גם עם הרופא המטפל. הבדיקה שביצעת מראה על סיכוי העובר להיות חולה בתסמונת דאון. בראיה כוללת של כל הבדיקות שצירפת, ישנה סטייה בערך אחד כפי שציינת, וערך זה אינו סוטה באופן משמעותי מהנורמה. חשוב להזכיר ולזכור כי ערכי יחסות נמוכים אינם מצביעים באופן חד-משמעי על עובר חולה, הם פשוט מאפשרים לנו להמשיך ולבחון באופן מדוייק יותר את העובר. אני מצרפת קישור למאמר שמסכם בבהירות את משמעות הבדיקה ותוצאותיה. http://www.leida.co.il/page.asp?id=99054

תשובה: ההמלצה של הרופא לא נשמעת לי הגיונית. יותר הגיוני שהוא המליץ לך לעשות את הבדיקה בגלל הגיל. בדיקות מי שפיר מומלצות, ואפילו נעשות במימון של קופת החולים לכל אישה מעל גיל 35. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד

תשובה: סביר להניח שתהיה הפלה שלמה לבסוף מבלי לבצע גרידה, אך התהליך יכול להימשך זמן רב, ייתכן אפילו שבועיים ואולי יותר, ובסיומו עדיין ייתכנו שאריות תוכן הריוני בתוך הרחם שעלולות לגרום לך לדמם יותר. מטרת הגרידה היא לא להעמיד אותך בסכנה, מפני שאת יכולה לאבד דם רב. גרידה הינה תהליך מבוקר שבו מוציאים את תוכן ההריון. ייתכן דימום לאחר מכן, אך פחות מהפלה ללא התערבות. הוצאת התוכן ההריוני תאפשר לרחם להתכווץ ולהפסיק את הדימום. הגעתך לביה"ח תאפשר לעקוב אחר רמת ההמוגלובין שלך שהיא מדד לדימום ותפקודי קרישה - האם הם תקינים. בנוסף, אינני יודעת מה סוג הדם שלך, אך אם הוא מינוס, את צריכה לקבל אנטי D כיוון שנחשפת לדם העובר ואיננו יודעים מה סוג הדם שלו. מעט דימום לא אומר שהרחם מצטמק, אלא שהתוכן ההריוני לא נפלט עדיין - ברגע שתהיה הפלה כמות הדימום תתגבר. אני עדיין ממליצה לך לגשת לביה"ח ולקבוע תור לגרידה על אף הסיכונים, שכפי שציינת בעצמך הם מינימליים.

תשובה: שאלתך חשובה, אך טרם יש לה תשובה חד-משמעית. ברפואה הגינקולוגית האמינו במשך שנים כי השפעות סביבתיות עוברות לעובר רק דרך האם. אבל בשנים האחרונות החלו לבצע מחקרים שמראים כי השפעת הסביבה על האב משפיעה גם היא על העובר. גורמים סביבתיים הם צריכת אלכוהול, עישון סיגריות וחשיפה לחומרים מסוכנים. מחקרים אלה הראו כי צריכת אלכוהול על ידי האב יכולה להשפיע על איכות הזרע והפריון ויכולה אף לגרום למוטציות בגנים בזרע. אבל אין עדיין מחקרים שמראים באופן חד-משמעי השפעה על מומים גדולים בעובר כמו זה שאת ציינת, או מחלות ספציפיות. ההשפעה מתבטאת בעיקר בעוברים קטנים, ובהפלות לפעמים, בגלל המוטציות בגנים. לסיכום, במקרה שלך, ככל הנראה אין השפעה של שתיית האלכוהול של בן זוגך על העובר, מה גם שהכמות שציינת אינה נחשבת לכמות גדולה במיוחד. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד

תשובה: תוצאת שקיפות עורפית תקינה היא עובי נמוך מ-2.5 מילימטר. אתם עדיין בטווח הנורמה. את תוצאות הבדיקה הזו יש לשלב גם עם הבדיקות בהמשך, הכוללות תבחין משולש וסקירת מערכות מורחבת. אם שקלול של כל הבדיקות יהיה תקין - אין ממה לחשוש. ייעוץ גנטי מטרתו לברר עם זוג ההורים אם ישנן מחלות גנטיות במשפחה, ואם ישנה סיבה לחשש למחלה גנטית בעובר. כמו כן, על סמך הנאמר בפגישה זו, מחליטים לגבי בדיקות דרושות בהמשך. בפניכם עומדת ההחלטה אם להמתין לתשובות הנוספות, ואחריהן, אם יהיה בכך צורך, לגשת לייעוץ גנטי, או לגשת כבר עכשיו לייעוץ גנטי. שתי האפשרויות מקובלות. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד